מאמר

אברהם ישפה נולד בביאליסטוק בשנת 1864. אברהם הצטיין בלימודיו בישיבת וולוז'ין שבסיומה הוסמך לרבנות. עוד בתקופת לימודיו בישיבה הצטרף לתנועת 'חובבי ציון'. לפרנסתו עסק במסחר בחומרי מתכת בערים אודסה ויקטרינוסלב. בשנת 1897 ביקר בארץ,  ובמהלך ביקורו קנה חלקת אדמה בחולות ליד נס ציונה. כעבור שמונה שנים, בשנת 1905, עלה ארצה עם רעייתו פנינה וילדיו, דוד וצילה (לימים אולחובסקי) והתיישב בירושלים, שם בנה טחנת קמח מודרנית 'זרובבל' אשר נשרפה במאורעות 1921.

לאחר מאורעות 1921 עברה משפחת ישפה לנס ציונה ונטעה פרדס במושבה. אברהם ישפה היה בין ראשוני הפרדסנים בארץ. היחד עם שמואל טולקובסקי הם הקימו את 'החברה לפירות יפו' לייצוא תפוזים בארגזי עץ, שאותם בנה במפעל מיוחד בבעלות בנו.

מימין: שני דורות למשפחות ישפה ורודרמן, 1924, יושבים מימין: אברהם ופנינה ישפה, רבקה רודרמן. עומדים משמאל לימין: סלינה לבית רודרמן ודוד ישפה
משמאל למעלה: מפעל לאריזת פרי הדר בבעלות בני משפחת ישפה, 1927 בערך
משמאל למטה: ביתה הראשון של משפחת ישפה ברחוב ביאליק 25, 1924

כבר בשנת 1923 רכש אברהם ישפה מגרש בתל אביב על גבעת חול שלימים נבנתה עליה כיכר ביאליק. בשנת 1924, כשהסתיימה בניית הבית, עברו בני משפחת ישפה להתגורר בו (כיום רחוב ביאליק 25). במסגרת פעילותו הציבורית כיהן אברהם ישפה כבא כוח הקהילה היהודית במועצת העיר יפו-תל אביב, יושב ראש אגודת הפרדסנים 'פרדס', יושב ראש ועד כפר הדר שבה נבנה אחרי מותו, ומתרומתו, בית העם (היום חלק מ'מרכז האמנויות'). אברהם ישפה היה גם בין מקימי בנק 'קופת עם' ויושב ראש מועצת המנהלים של הבנק, תפקיד שבו כיהן עד מותו בשנת 1932.

מימין: דוד ישפה רוכב על סוסו, 1920
במרכז: סלינה לבית רודרמן ודוד ישפה בפרדס משפחת ישפה, 1924
משמאל למעלה: דוד ישפה וסלינה לבית רודרמן עם ילדיהם, דניאל הבכור ואבנר הצעיר, בכיכר ביאליק, 1938
משמאל למטה: דוד ישפה משתתף בתחרות רכיבה בין פרשי פתח תקווה ורחובות, 1912 בערך

בנו של אברהם, דוד ישפה, היה אוהב אדמה וטבע ורוכב מצטיין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס דוד לצבא התורכי. לאחר המלחמה נסע לקליפורניה ללמוד חקלאות וחזר ארצה כמומחה לענף פרי הדר. בשנת 1924 נשא לאישה את סלינה לבית רודרמן אשר עלתה ארצה ב-1920 עם אחיה ועם אמה רבקה. רבקה רודרמן הייתה מנהיגת נשות 'מזרחי' בגולה, שותפה בייסוד חברה לגמילות חסדים של נשי תל אביב ובייסוד אגודת 'הירקן' למען תוצרת הארץ בשווקי תל אביב. משפחת רודרמן שכרה חדר בבית משפחת ישפה ברחוב ביאליק 25, וכך הכירה סלינה את דוד, בעלה לעתיד. לזוג נולדו שני בנים, דניאל ואבנר. אבנר ישפה נהג לספר שהמשורר חיים נחמן ביאליק שאהב ילדים, משך לו באוזניו בחיבה. על המגרש המשפחתי ברחוב ביאליק 25, שעליו בנה אברהם ישפה בשנות ה-20 את הבית חד-קומתי, בנה בנו דוד בניין בן ארבע קומות המאופיין בסגנון הבין-לאומי (באוהאוס). הבית נבנה בשנת 1934 על פי תכניתו של האדריכל שלמה גפשטיין. כיום מוגן הבניין על פי חוק שימור.

מימין: בית אריזה לפרי הדר בבעלותו של דוד ישפה
במרכז: דוד ישפה משגיח על עבודות שדה בפרדס המשפחתי בכפר הדר, אזור הדר רמתיים, 1922 בערך
משמאל: פרי הדר תוצרת 'החברה לפירות יפו' בבעלות משותפת של שמואל טולקובסקי ומשפחת ישפה, 1920

דוד ישפה המשיך את עסקי אביו ב'חברה לפירות יפו' לייצוא הדרים לאירופה ולאנגליה. הוא הקים מפעל לאריזת פרי הדר בארגזי עץ, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נעצרה תנופת הכלכלה וענף ההדרים התמוטט. דניאל, בנם הבכור של דוד וסלינה ישפה, למד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, התחתן וחי בארצות הברית. אבנר, בנם השני, בוגר גימנסיה 'הרצליה', שירת כטייס בחיל האוויר עד מלחמת לבנון הראשונה.

מימין: דוד ישפה וחברו מסיירים במכוניתו של דוד, 1928 בערך
במרכז: טעינת משלוח פרי הדר על משאית, 1935 בערך
משמאל: דוד ישפה משגיח על טעינת משלוח פרי הדר בנמל יפו, 1933 בערך

אבנר ישפה ובעלת האלבום, בלהה בן-חיים, לימים רעייתו, הכירו בתקופת לימודיהם בגימנסיה 'הרצליה'. דוד ישפה, אביו של אבנר, נפטר לפני נישואיהם של אבנר ובלהה, בחודש מארס 1954, והזוג הצעיר עבר לגור עם האם, סלינה ישפה, בבית ברחוב ביאליק 25. עם תום שירותם הצבאי יצאו אבנר ובלהה לקליפורניה להמשך לימודיהם. עם סיום לימודיהם חזרו ארצה בשנת 1959.

הספדים לזכרו של דוד ישפה: הספד לזכרו של דוד ישפה, חנן רוכימן, תשכ"ד, 'קינה על אדם וזמנו' על דוד ישפה, אורי קיסרי, 1954

[כל התמונות במאמר הן מאלבום משפחות ישפה ובן-חיים, תל אביב-יפו נגלית לעין]