הורדה
בשנות החמישים התחולל במרוקו גל התקוממות עממית לשחרור מרוקו מחסות צרפת.
ב-4 באוגוסט 1954 ערביי מרוקו ערכו פוגרום בחנויות שהיו שייכות ליהודים ולצרפתים. בין העסקים שנשרפו היה גם בית העסק של אברהם רווח. נזק של למעלה מ-17 מיליון פרנק נגרם לבית העסק והביטוח הסכים לשלם רק 5 מיליון פרנק. בעקבות האירוע חל שינוי משמעותי ביחסו של אברהם רווח למרוקו, הארץ שבה נולד, והוא אמר: "מקום שאין לך בו ביטחון אישי וכלכלי, אסור לך להיות בו".
האב ובני משפחתו החליטו לעלות לארץ ישראל. הוא פנה ל'קדימה', משרדי הסוכנות היהודית, אלא שבאותה תקופה לא אפשרו לכל אחד לעלות לישראל. ועדה רפואית שנשלחה למרוקו מנעה מחולים וממשפחות מרובות ילדים לעלות לארץ. אנשי הסוכנות הודיעו לאברהם ולאיזה רווח שלא יוכלו להעלות את כל בני המשפחה יחדיו אלא רק את שני הילדים הגדולים. ההודעה זעזעה את אבי המשפחה והוא סירב בתוקף לעלות ללא כל בני משפחתו.
אברהם רווח פנה לגורמים שונים כדי שיסייעו לו לעלות עם כל משפחתו אולם ללא הצלחה.
באותה תקופה, שנת 1956, המלך אסר על יהודים לעזוב את מרוקו, ואברהם נאלץ לפנות לשותפו הנאמן, מיסייה בנאבג'י, מוסלמי-אלגי'ראי אמיד ומוכר, שהיה מוכר לשלטונות המרוקאיים, 'חסיד אומות העולם של משפחת רווח', כדי שיסייע לו לקבל דרכונים. אברהם ביקש את עזרתו כדי שיוציא לו דרכונים חוקיים ממחלקת ההגירה בעיריית קזבלנקה. הוא האמין בשותף ולא חשש שהוא ילשין עליו.
מיסייה בנאבג'י פנה לפקיד מושחת, שיחד אותו בכסף רב וביקש ממנו לאשר הוצאת דרכונים למר אלברט-אברהם רווח שיגיע בקרוב למשרדו.
אברהם לקח את חברו הטוב, בעל חברת הובלות, ואת בנו ויקטור, לכל צרה שלא תבוא, ופנה לאותו פקיד. הוא תחב שטרות רבים של פרנקים צרפתיים לתוך ספר המשפחה, הציג את עצמו לפני הפקיד, פתח את הספר ומיד סגר. הפקיד אמר לו לחזור אחרי הצהריים.
אברהם חזר כעבור שעות אחדות וקיבל עשרה דרכונים ירוקים חוקיים עם חותמת בית המלוכה, הכוכב המוזהב.
אברהם יצא משם כשהוא מברך 'הגומל', והדם חזר לזרום בעורקיו. כך נסללה הדרך לצאת ממרוקו ולעלות לארץ ישראל. אברהם פנה לפעילי עלייה ונרשם למסלול 'דה-לוקס' כדי שהמסע לא יכביד מאוד על משפחתו ועל רעייתו.
וכך עלתה משפחת רווח בהרכב מלא לארץ ישראל. הם עלו בעלייה בלתי לגאלית והדרכונים היו בעצם רק לשימוש במצב חירום. המסע נמשך עשרים וארבעה ימים בלבד.
