הורדה
תקופת המלחמה מביאה לפתחנו אובדן עצום וטרגדיות בלתי נתפסות, אולם ביניהם אפשר להיאחז ברגעים קטנים של נחמה שמזמנים לנו הזכרונות הטמונים באלבומים הפרטיים והקולקטיביים שלנו.
במסגרת פרויקט 'רחוקים מהבית – נשארים בתמונה', הממשיך את מלאכת תיעוד האלבומים הפרטיים ומבעדם את תיעוד ההיסטוריה והמורשת של ארץ ישראל ומדינת ישראל, יוצא צוות מיזם 'ישראל נגלית לעין' למלונות השונים שבהם שוהים מפוני ישובי הנגב המערבי וגבול הצפון לתעד את הישובים השונים ואת סיפורי החיים של תושביהם ולהיזכר יחד בימים שלווים יותר.
המיזם, שפועל מאז שנת 2008, כבר צבר מאות אלפי תמונות, המצטרפות לפסיפס אנושי, גיאוגרפי והיסטורי של תולדות המדינה והארץ. הודות לתיעוד הנרחב הולך ועולה הסיכוי לאתר במאגר תמונות של בני משפחה ואישים שחיו בארץ במהלך המאה העשרים והמאה העשרים ואחת, וכך אכן קרה באחד מימי התיעוד האחרונים.
ביום תיעוד בקרב בני קיבוץ מפלסים סיפר לנו אחד מתושבי הקיבוץ, יורם שושני, איש חינוך רב מעש ופעלים, על אביו, זאב שושני, שעלה לארץ מפולין בשנת 1939 והצטרף לקיבוץ חניתה. היות שקיבוץ חניתה זכה לתיעוד מצולם נרחב ושבמאגר קיימות מאות תמונות מן הקיבוץ – מפורסמות ושאינן, ממצלמות צלמי המוסדות המיישבים וממצלמות מבקרים מזדמנים – כבר מיום העלייה על הקרקע, ניסו שושני והמתעדת לחפש את האב במאגר. ואכן, תוצאות החיפוש העלו תמונה של האב. התמונה לא צולמה בקיבוץ חניתה, אלא בחתונה שהתקיימה בקיבוץ צרעה עשרות שנים לאחר מכן, בשנת 1992, ועלתה למאגר במסגרת תיעוד אלבומי משפחות במרכז התיעוד ברעננה.
תגליות קטנות ומרגשות מסוג זה מתרחשות השכם והערב כאשר עוסקים בתיעוד היסטורי, וכאשר הקרקע תחת רגלינו נעה, ביקורים קצרים במחוז געגוע וזיכרון יכולים לשמש משענת ומרפא ללב דואב.
